מתנת לידה

חייבת לספר איך אותגרתי השבוע..
הייתי אצל זוג הורים במתנת לידה... האם שאלה אותי בתום המפגש האם אני דוברת אנגלית והאם אוכל להפגש עם חברתה ובן זוגה השוודי, שמגיעים לארץ לחופשה בעוד כמה שבועות.
...

האמת.. לא היססתי.. בן זוגי הוא אנגלי, אני מדברת עם חמתי באנגלית וזו הזדמנות גדולה לקפוץ למים הבאמת עמוקים מבחינתי.
אז פגשתי אותם השבוע.. יש להם תינוק בן ארבעה חודשים.. הם בעצמם זוג בוגר (גם בגיל), והיה מפגש, לטעמי, ממש מציל!
הם לבד שם.. כרגע קיץ.. כל הזמן אור (טירוף!), אין להם חברים, המשפחה רחוקה,
והיא בעיקר לבד!
ההנקה הלכה מזוויע, התינוק ירד במשקל, אף אחד לא אמר לה שום דבר, האבא היה בתפקיד האמא, היא הרגישה שהיא לא יכולה להחזיק את התינוק, שהיא שונאת אותו..
רגשות ממש ממש לא פשוטים!!!
הדבר היחיד שהרגשתי שאני חייבת לעשות הוא לחבר בינה לבין התינוק שלה.
וכך היה... היא מאוד התחברה להרגשתי..
מאחר וכעת היא כבר בריאה ובן זוגה (האירופאי.. יש לציין :)) הסכים עימי גם.
יצאתי משם כאשר הוא עליה מעורסל.. ישן!
היא מחייכת ורגועה, הבן זוג מאושר (עיניו מדברות)..
ואני החלטתי עם עצמי (וגם כמובן שאמרתי לה) שאני אלווה אותה משם.. במיילים, בוואטסאפים, כל מה שהיא צריכה אני בשבילה.
הם כל כך נכנסו לי ללב...
סיפור באמת לא יוצא דופן, שלא מרבים לדבר עליו.. אבל כל כך כל כך קיים!